דורית חכים

צילום: מאיר כהן

דורית חכים קרמר היא  יוצרת, במאית, תסריטאית ובוגרת בית הספר לקולנוע סם שפיגל.

דורית החלה את דרכה כעיתונאית בעיתון העיר והיתה בעלת הטור האישי "חכים בלילה" לאחר מכן עבדה ככתבת מגזין ב"חדשות", "זמן תל אביב", מעריב והארץ. 

כתבה וביימה מספר סרטים זוכי פרסים וביניהם הסרט הקצר "משהו בעל ערך" שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל ונציה היוקרתי, ו"ירח בבית 12" סרטה הארוך הראשון באורך מלא, שזכה בפרסים בפסטיבלים שונים.

בשנים האחרונות הקימה את את סיינה פילם פאונדיישן, חברת הפקות וקרן השקעות פרטית בסרטים וסדרות בארץ ובעולם, החברה מתמקדת בפרוייקטים שנוגעים בנושאים חברתיים ובעלי זוית אמנותית ייחודית.

דורית היא תומכת קבועה במספר ארגונים ומוסדות תרבות כגון "מכללת ספיר", "סם שפיגל", הקאמרי, בית לסין, מוזיאון תל אביב, להקת בת שבע ועוד.

לאחר מלחמת חרבות ברזל הקימה יחד עם בעלה את  עמותת שחר, תכנית בשם "עלות השחר" שמעניקה סדנאות עיבוד לחיילים צעירים שעברו את המלחמה הנוכחית ומתקיימת ביוון.

דורית נשואה ליזם ההייטק הסדרתי והאנג'ל שלמה קרמר ולהם שלושה ילדים משותפים.

 הם חיו מספר שנים בפאלו אלטו בעמק הסיליקון, קליפורניה, ובעקבות זה נולד הרעיון לספרה הראשון של דורית, הכיוון: מערב.

"אם אני עוזבת אף אחד לא מבטיח לי שיהיה לי לאן לחזור, ולא חסרות דוגמאות של אמנים שזה קרה להם. אבל הרגשתי שאין לי ברירה אלא לקחת את הסיכון. מה גם שבעוד שאני הרגשתי שאני דורכת במקום, ארגוּס נטוורקס הפכה לסמל להצלחה ישראלית ולשם דבר בעולם. ההנפקה המוצלחת הפכה אותנו לעשירים, החברה הייתה צריכה את יואל כמנכ"ל בשביל להמשיך לשגשג, ואני לא יכולתי להפנות לזה עורף. החלטתי לראות בשנים הללו תקופה ייחודית ומוגבלת בזמן, שבה אתן מענה לצרכים אחרים שלי שהוזנחו, כמו למשל שיקום הזוגיות שהתרופפה עם המרחק והשנים, וגם התמסרות ליצירה ולהעמקה אמנותית שתאפשר לי להתוודע למקורות השראה חדשים ולהתמלא כשחקנית. 

רומן סוחף ואקטואלי שאי אפשר להניח מהיד

עוזבת הכל בשבילו? איך לא לאבד את עצמך ברילוקיישן